| Chapter 2 |
1 | ואשא את־עיני וארא
והנה ארבע קרנות׃
|
|
2 | ואמר אל־המלאך
הדבר בי מה־אלה
ויאמר אלי אלה
הקרנות אשר זרו
את־ יהודה
את־ישראל וירושלם׃
|
|
3 | |
4 | ואמר מה אלה באים
לעשות ויאמר לאמר
אלה הקרנות
אשר־זרו את־יהודה
כפי־איש לא־נשא
ראשו ויבאו אלה
להחריד אתם לידות
את־קרנות הגוים
הנשאים קרן אל־ארץ
יהודה לזרותה׃
|
|
5 | ואשא עיני וארא
והנה־איש ובידו
חבל מדה׃
|
|
6 | ואמר אנה אתה הלך
ויאמר אלי למד
את־ירושלם לראות
כמה־רחבה וכמה
ארכה׃
|
|
7 | והנה המלאך הדבר
בי יצא ומלאך אחר
יצא לקראתו׃
|
|
8 | ויאמר אלו רץ דבר
אל־הנער הלז לאמר
פרזות תשב ירושלם
מרב אדם ובהמה
בתוכה׃
|
|
9 | ואני אהיה־לה
נאם־יהוה חומת אש
סביב ולכבוד אהיה
בתוכה׃
|
|
10 | הוי הוי ונסו מארץ
צפון נאם־יהוה כי
כארבע רוחות השמים
פרשתי אתכם
נאם־יהוה׃
|
|
11 | הוי ציון המלטי
יושבת בת־בבל׃
|
|
12 | כי כה אמר יהוה
צבאות אחר כבוד
שלחני אל־הגוים
השללים אתכם כי
הנגע בכם נגע בבבת
עינו׃
|
|
13 | כי הנני מניף
את־ידי עליהם והיו
שלל לעבדיהם
וידעתם כי־יהוה
צבאות שלחני׃
|
|
14 | רני ושמחי בת־ציון
כי הנני־בא ושכנתי
בתוכך נאם־יהוה׃
|
|
15 | ונלוו גוים רבים
אל־יהוה ביום ההוא
והיו לי לעם
ושכנתי בתוכך
וידעת כי־יהוה
צבאות שלחני אליך׃
|
|
16 | ונחל יהוה
את־יהודה חלקו על
אדמת הקדש ובחר
עוד בירושלם׃
|
|
17 | הס כל־בשר מפני
יהוה כי נעור
ממעון קדשו׃
|
|