| Chapter 8 |
1 | כה הראני אדני
יהוה והנה כלוב
קיץ׃
|
|
2 | ויאמר מה־אתה ראה
עמוס ואמר כלוב
קיץ ויאמר יהוה
אלי בא הקץ אל־
עמי ישראל
לא־אוסיף עוד עבור
לו׃
|
|
3 | והילילו שירות
היכל ביום ההוא
נאם אדני יהוה רב
הפגר בכל־מקום
השליך הס׃
|
|
4 | שמעו־זאת השאפים
אביון ולשבית
ענוי־ארץ׃
|
|
5 | לאמר מתי יעבר
החדש ונשבירה שבר
והשבת ונפתחה־בר
להקטין איפה
ולהגדיל שקל ולעות
מאזני מרמה׃
|
|
6 | לקנות בכסף דלים
ואביון בעבור
נעלים ומפל בר
נשביר׃
|
|
7 | נשבע יהוה בגאון
יעקב אם־אשכח לנצח
כל־מעשיהם׃
|
|
8 | העל זאת לא־תרגז
הארץ ואבל כל־יושב
בה ועלתה כאר כלה
ונגרשה ונשקה
כיאור מצרים׃
|
|
9 | והיה ביום ההוא
נאם אדני יהוה
והבאתי השמש
בצהרים והחשכתי
לארץ ביום אור׃
|
|
10 | והפכתי חגיכם לאבל
וכל־שיריכם לקינה
והעליתי
על־כל־מתנים שק
ועל־כל־ראש קרחה
ושמתיה כאבל יחיד
ואחריתה כיום מר׃
|
|
11 | הנה ימים באים נאם
אדני יהוה והשלחתי
רעב בארץ לא־רעב
ללחם ולא־ צמא
למים כי אם־לשמע
את דברי יהוה׃
|
|
12 | ונעו מים עד־ים
ומצפון ועד־מזרח
ישוטטו לבקש
את־דבר־יהוה ולא
ימצאו׃
|
|
13 | ביום ההוא תתעלפנה
הבתולת היפות
והבחורים בצמא׃
|
|
14 | הנשבעים באשמת
שמרון ואמרו חי
אלהיך דן וחי דרך
באר־שבע ונפלו
ולא־יקומו עוד׃
|
|