| Chapter 44 |
1 | וישב אתי דרך שער
המקדש החיצון הפנה
קדים והוא סגור׃
|
|
2 | ויאמר אלי יהוה
השער הזה סגור
יהיה לא יפתח ואיש
לא־יבא בו כי יהוה
אלהי־ישראל בא בו
והיה סגור׃
|
|
3 | את־הנשיא נשיא הוא
ישב־בו לאכול־לחם
לפני יהוה מדרך
אלם השער יבוא
ומדרכו יצא׃
|
|
4 | ויביאני דרך־שער
הצפון אל־פני הבית
וארא והנה מלא
כבוד־יהוה את־ בית
יהוה ואפל אל־פני׃
|
|
5 | ויאמר אלי יהוה
בן־אדם שים לבך
וראה בעיניך
ובאזניך שמע את
כל־ אשר אני מדבר
אתך לכל־חקות
בית־יהוה
ולכל־תורתו ושמת
לבך למבוא הבית
בכל מוצאי המקדש׃
|
|
6 | ואמרת אל־מרי
אל־בית ישראל כה
אמר אדני יהוה
רב־לכם מכל־
תועבותיכם בית
ישראל׃
|
|
7 | בהביאכם בני־נכר
ערלי־לב וערלי בשר
להיות במקדשי
לחללו את־ביתי
בהקריבכם את־לחמי
חלב ודם ויפרו
את־בריתי אל
כל־תועבותיכם׃
|
|
8 | ולא שמרתם משמרת
קדשי ותשימון
לשמרי משמרתי
במקדשי לכם׃
|
|
9 | כה־אמר אדני יהוה
כל־בן־נכר ערל לב
וערל בשר לא יבוא
אל־מקדשי
לכל־בן־נכר אשר
בתוך בני ישראל׃
|
|
10 | כי אם־הלוים אשר
רחקו מעלי בתעות
ישראל אשר תעו
מעלי אחרי גלוליהם
ונשאו עונם׃
|
|
11 | והיו במקדשי
משרתים פקדות
אל־שערי הבית
ומשרתים את־הבית
המה ישחטו את־העלה
ואת־הזבח לעם והמה
יעמדו לפניהם
לשרתם׃
|
|
12 | יען אשר ישרתו
אותם לפני גלוליהם
והיו לבית־ישראל
למכשול עון על־כן
נשאתי ידי עליהם
נאם אדני יהוה
ונשאו עונם׃
|
|
13 | ולא־יגשו אלי לכהן
לי ולגשת
על־כל־קדשי
אל־קדשי הקדשים
ונשאו כלמתם
ותועבותם אשר עשו׃
|
|
14 | ונתתי אותם שמרי
משמרת הבית לכל
עבדתו ולכל אשר
יעשה בו׃
|
|
15 | והכהנים הלוים בני
צדוק אשר שמרו
את־משמרת מקדשי
בתעות בני־ ישראל
מעלי המה יקרבו
אלי לשרתני ועמדו
לפני להקריב לי
חלב ודם נאם אדני
יהוה׃
|
|
16 | המה יבאו אל־מקדשי
והמה יקרבו
אל־שלחני לשרתני
ושמרו את־ משמרתי׃
|
|
17 | והיה בבואם
אל־שערי החצר
הפנימית בגדי
פשתים ילבשו
ולא־יעלה עליהם
צמר בשרתם בשערי
החצר הפנימית
וביתה׃
|
|
18 | פארי פשתים יהיו
על־ראשם ומכנסי
פשתים יהיו
על־מתניהם לא
יחגרו ביזע׃
|
|
19 | ובצאתם אל־החצר
החיצונה אל־החצר
החיצונה אל־העם
יפשטו את־ בגדיהם
אשר־המה משרתם בם
והניחו אותם בלשכת
הקדש ולבשו בגדים
אחרים ולא־יקדשו
את־העם בבגדיהם׃
|
|
20 | וראשם לא יגלחו
ופרע לא ישלחו
כסום יכסמו
את־ראשיהם׃
|
|
21 | ויין לא־ישתו
כל־כהן בבואם
אל־החצר הפנימית׃
|
|
22 | ואלמנה וגרושה
לא־יקחו להם לנשים
כי אם־בתולת מזרע
בית ישראל והאלמנה
אשר תהיה אלמנה
מכהן יקחו׃
|
|
23 | ואת־עמי יורו בין
קדש לחל ובין־טמא
לטהור יודעם׃
|
|
24 | ועל־ריב המה יעמדו
לשפט במשפטי
ושפטהו ואת־תורתי
ואת־חקתי בכל־
מועדי ישמרו
ואת־שבתותי יקדשו׃
|
|
25 | ואל־מת אדם לא
יבוא לטמאה כי
אם־לאב ולאם ולבן
ולבת לאח ולאחות
אשר־לא־היתה לאיש
יטמאו׃
|
|
26 | ואחרי טהרתו שבעת
ימים יספרו־לו׃
|
|
27 | וביום באו אל־הקדש
אל־החצר הפנימית
לשרת בקדש יקריב
חטאתו נאם אדני
יהוה׃
|
|
28 | והיתה להם לנחלה
אני נחלתם ואחזה
לא־תתנו להם
בישראל אני אחזתם׃
|
|
29 | המנחה והחטאת
והאשם המה יאכלום
וכל־חרם בישראל
להם יהיה׃
|
|
30 | וראשית כל־בכורי
כל וכל־תרומת כל
מכל תרומותיכם
לכהנים יהיה
וראשית ערסותיכם
תתנו לכהן להניח
ברכה אל־ביתך׃
|
|
31 | כל־נבלה וטרפה
מן־העוף ומן־הבהמה
לא יאכלו הכהנים׃
|
|