| Chapter 29 |
1 | בשנה העשירית
בעשרי בשנים עשר
לחדש היה דבר־יהוה
אלי לאמר׃
|
|
2 | בן־אדם שים פניך
על־פרעה מלך מצרים
והנבא עליו
ועל־מצרים כלה׃
|
|
3 | דבר ואמרת כה־אמר
אדני יהוה הנני
עליך פרעה
מלך־מצרים התנים
הגדול הרבץ בתוך
יאריו אשר אמר לי
יארי ואני עשיתני׃
|
|
4 | ונתתי חחיים
בלחייך והדבקתי
דגת־יאריך
בקשקשתיך והעליתיך
מתוך יאריך ואת
כל־דגת יאריך
בקשקשתיך תדבק׃
|
|
5 | ונטשתיך המדברה
אותך ואת כל־דגת
יאריך על־פני השדה
תפול לא תאסף ולא
תקבץ לחית הארץ
ולעוף השמים נתתיך
לאכלה׃
|
|
6 | וידעו כל־ישבי
מצרים כי אני יהוה
יען היותם משענת
קנה לבית ישראל׃
|
|
7 | בתפשם בך בכפך
תרוץ ובקעת להם
כל־כתף ובהשענם
עליך תשבר והעמדת
להם כל־מתנים׃
|
|
8 | לכן כה אמר אדני
יהוה הנני מביא
עליך חרב והכרתי
ממך אדם ובהמה׃
|
|
9 | והיתה ארץ־מצרים
לשממה וחרבה וידעו
כי־אני יהוה יען
אמר יאר לי ואני
עשיתי׃
|
|
10 | לכן הנני אליך
ואל־יאריך ונתתי
את־ארץ מצרים
לחרבות חרב שממה
ממגדל סונה
ועד־גבול כוש׃
|
|
11 | לא תעבר־בה רגל
אדם ורגל בהמה לא
תעבר־בה ולא תשב
ארבעים שנה׃
|
|
12 | ונתתי את־ארץ
מצרים שממה בתוך
ארצות נשמות ועריה
בתוך ערים מחרבות
תהיין שממה ארבעים
שנה והפצתי
את־מצרים בגוים
וזריתים בארצות׃
|
|
13 | כי כה אמר אדני
יהוה מקץ ארבעים
שנה אקבץ את־מצרים
מן־העמים אשר־נפצו
שמה׃
|
|
14 | ושבתי את־שבות
מצרים והשבתי אתם
ארץ פתרוס על־ארץ
מכורתם והיו שם
ממלכה שפלה׃
|
|
15 | מן־הממלכות תהיה
שפלה ולא־תתנשא
עוד על־הגוים
והמעטתים לבלתי
רדות בגוים׃
|
|
16 | ולא יהיה־עוד לבית
ישראל למבטח מזכיר
עון בפנותם אחריהם
וידעו כי אני אדני
יהוה׃
|
|
17 | ויהי בעשרים ושבע
שנה בראשון באחד
לחדש היה דבר־יהוה
אלי לאמר׃
|
|
18 | בן־אדם נבוכדראצר
מלך־בבל העביד
את־חילו עבדה גדלה
אל־צר כל־ ראש
מקרח וכל־כתף
מרוטה ושכר לא־היה
לו ולחילו מצר
על־העבדה אשר־ עבד
עליה׃
|
|
19 | לכן כה אמר אדני
יהוה הנני נתן
לנבוכדראצר
מלך־בבל את־ארץ
מצרים ונשא המנה
ושלל שללה ובזז
בזה והיתה שכר
לחילו׃
|
|
20 | פעלתו אשר־עבד בה
נתתי לו את־ארץ
מצרים אשר עשו לי
נאם אדני יהוה׃
|
|
21 | ביום ההוא אצמיח
קרן לבית ישראל
ולך אתן פתחון־פה
בתוכם וידעו
כי־אני יהוה׃
|
|