| Chapter 2 |
1 | הדבר אשר חזה
ישעיהו בן־אמוץ
על־יהודה וירושלם׃
|
|
2 | והיה באחרית הימים
נכון יהיה הר
בית־יהוה בראש
ההרים ונשא מגבעות
ונהרו אליו
כל־הגוים׃
|
|
3 | והלכו עמים רבים
ואמרו לכו ונעלה
אל־הר־יהוה אל־בית
אלהי יעקב וירנו
מדרכיו ונלכה
בארחתיו כי מציון
תצא תורה
ודבר־יהוה
מירושלם׃
|
|
4 | ושפט בין הגוים
והוכיח לעמים רבים
וכתתו חרבותם
לאתים וחניתותיהם
למזמרות לא־ישא
גוי אל־גוי חרב
ולא־ילמדו עוד
מלחמה׃
|
|
5 | בית יעקב לכו
ונלכה באור יהוה׃
|
|
6 | כי נטשתה עמך בית
יעקב כי מלאו מקדם
ועננים כפלשתים
ובילדי נכרים
ישפיקו׃
|
|
7 | ותמלא ארצו כסף
וזהב ואין קצה
לאצרתיו ותמלא
ארצו סוסים ואין
קצה למרכבתיו׃
|
|
8 | ותמלא ארצו אלילים
למעשה ידיו ישתחוו
לאשר עשו אצבעתיו׃
|
|
9 | וישח אדם
וישפל־איש ואל־תשא
להם׃
|
|
10 | בוא בצור והטמן
בעפר מפני פחד
יהוה ומהדר גאנו׃
|
|
11 | עיני גבהות אדם
שפל ושח רום אנשים
ונשגב יהוה לבדו
ביום ההוא׃
|
|
12 | כי יום ליהוה
צבאות על כל־גאה
ורם ועל כל־נשא
ושפל׃
|
|
13 | ועל כל־ארזי
הלבנון הרמים
והנשאים ועל
כל־אלוני הבשן׃
|
|
14 | ועל כל־ההרים
הרמים ועל
כל־הגבעות הנשאות׃
|
|
15 | ועל כל־מגדל גבה
ועל כל־חומה
בצורה׃
|
|
16 | ועל כל־אניות
תרשיש ועל
כל־שכיות החמדה׃
|
|
17 | ושח גבהות האדם
ושפל רום אנשים
ונשגב יהוה לבדו
ביום ההוא׃
|
|
18 | |
19 | ובאו במערות צרים
ובמחלות עפר מפני
פחד יהוה ומהדר
גאונו בקומו לערץ
הארץ׃
|
|
20 | ביום ההוא ישליך
האדם את אלילי
כספו ואת אלילי
זהבו אשר עשו־לו
להשתחות לחפר פרות
ולעטלפים׃
|
|
21 | לבוא בנקרות הצרים
ובסעפי הסלעים
מפני פחד יהוה
ומהדר גאונו בקומו
לערץ הארץ׃
|
|
22 | חדלו לכם מן־האדם
אשר נשמה באפו
כי־במה נחשב הוא׃
|
|