| Chapter 5 |
1 | בני לחכמתי הקשיבה
לתבונתי הט־אזנך׃
|
|
2 | לשמר מזמות ודעת
שפתיך ינצרו׃
|
|
3 | כי נפת תטפנה שפתי
זרה וחלק משמן
חכה׃
|
|
4 | ואחריתה מרה כלענה
חדה כחרב פיות׃
|
|
5 | רגליה ירדות מות
שאול צעדיה יתמכו׃
|
|
6 | ארח חיים פן־תפלס
נעו מעגלתיה לא
תדע׃
|
|
7 | ועתה בנים שמעו־לי
ואל־תסורו
מאמרי־פי׃
|
|
8 | הרחק מעליה דרכך
ואל־תקרב אל־פתח
ביתה׃
|
|
9 | פן־תתן לאחרים
הודך ושנתיך
לאכזרי׃
|
|
10 | פן־ישבעו זרים כחך
ועצביך בבית נכרי׃
|
|
11 | ונהמת באחריתך
בכלות בשרך ושארך׃
|
|
12 | ואמרת איך שנאתי
מוסר ותוכחת נאץ
לבי׃
|
|
13 | ולא־שמעתי בקול
מורי ולמלמדי
לא־הטיתי אזני׃
|
|
14 | כמעט הייתי בכל־רע
בתוך קהל ועדה׃
|
|
15 | שתה־מים מבורך
ונזלים מתוך בארך׃
|
|
16 | יפוצו מעינתיך
חוצה ברחבות
פלגי־מים׃
|
|
17 | יהיו־לך לבדך ואין
לזרים אתך׃
|
|
18 | יהי־מקורך ברוך
ושמח מאשת נעורך׃
|
|
19 | אילת אהבים
ויעלת־חן דדיה
ירוך בכל־עת
באהבתה תשגה תמיד׃
|
|
20 | ולמה תשגה בני
בזרה ותחבק חק
נכריה׃
|
|
21 | כי נכח עיני יהוה
דרכי־איש
וכל־מעגלתיו מפלס׃
|
|
22 | עוונותיו ילכדנו
את־הרשע ובחבלי
חטאתו יתמך׃
|
|
23 | הוא ימות באין
מוסר וברב אולתו
ישגה׃
|
|