| Chapter 37 |
1 | לדוד אל־תתחר
במרעים אל־תקנא
בעשי עולה׃
|
|
2 | כי כחציר מהרה
ימלו וכירק דשא
יבולון׃
|
|
3 | בטח ביהוה
ועשה־טוב שכן־ארץ
ורעה אמונה׃
|
|
4 | והתענג על־יהוה
ויתן־לך משאלת
לבך׃
|
|
5 | גול על־יהוה דרכך
ובטח עליו והוא
יעשה׃
|
|
6 | והוציא כאור צדקך
ומשפטך כצהרים׃
|
|
7 | דום ליהוה והתחולל
לו אל־תתחר במצליח
דרכו באיש עשה
מזמות׃
|
|
8 | הרף מאף ועזב חמה
אל־תתחר אך־להרע׃
|
|
9 | כי־מרעים יכרתון
וקוי יהוה המה
יירשו־ארץ׃
|
|
10 | ועוד מעט ואין רשע
והתבוננת על־מקומו
ואיננו׃
|
|
11 | וענוים יירשו־ארץ
והתענגו על־רב
שלום׃
|
|
12 | זמם רשע לצדיק
וחרק עליו שניו׃
|
|
13 | אדני ישחק־לו
כי־ראה כי־יבא
יומו׃
|
|
14 | חרב פתחו רשעים
ודרכו קשתם להפיל
עני ואביון לטבוח
ישרי־דרך׃
|
|
15 | חרבם תבוא בלבם
וקשתותם תשברנה׃
|
|
16 | טוב־מעט לצדיק
מהמון רשעים רבים׃
|
|
17 | כי זרועות רשעים
תשברנה וסומך
צדיקים יהוה׃
|
|
18 | יודע יהוה ימי
תמימם ונחלתם
לעולם תהיה׃
|
|
19 | לא־יבשו בעת רעה
ובימי רעבון
ישבעו׃
|
|
20 | כי רשעים יאבדו
ואיבי יהוה כיקר
כרים כלו בעשן
כלו׃
|
|
21 | לוה רשע ולא ישלם
וצדיק חונן ונותן׃
|
|
22 | כי מברכיו יירשו
ארץ ומקלליו
יכרתו׃
|
|
23 | מיהוה מצעדי־גבר
כוננו ודרכו יחפץ׃
|
|
24 | כי־יפל לא־יוטל
כי־יהוה סומך ידו׃
|
|
25 | נער הייתי
גם־זקנתי
ולא־ראיתי צדיק
נעזב וזרעו
מבקש־לחם׃
|
|
26 | כל־היום חונן
ומלוה וזרעו
לברכה׃
|
|
27 | סור מרע ועשה־טוב
ושכן לעולם׃
|
|
28 | כי יהוה אהב משפט
ולא־יעזב
את־חסידיו לעולם
נשמרו וזרע רשעים
נכרת׃
|
|
29 | צדיקים יירשו־ארץ
וישכנו לעד עליה׃
|
|
30 | פי־צדיק יהגה חכמה
ולשונו תדבר משפט׃
|
|
31 | תורת אלהיו בלבו
לא תמעד אשריו׃
|
|
32 | צופה רשע לצדיק
ומבקש להמיתו׃
|
|
33 | יהוה לא־יעזבנו
בידו ולא ירשיענו
בהשפטו׃
|
|
34 | קוה אל־יהוה ושמר
דרכו וירוממך לרשת
ארץ בהכרת רשעים
תראה׃
|
|
35 | ראיתי רשע עריץ
ומתערה כאזרח
רענן׃
|
|
36 | ויעבר והנה איננו
ואבקשהו ולא נמצא׃
|
|
37 | שמר־תם וראה ישר
כי־אחרית לאיש
שלום׃
|
|
38 | ופשעים נשמדו יחדו
אחרית רשעים
נכרתה׃
|
|
39 | ותשועת צדיקים
מיהוה מעוזם בעת
צרה׃
|
|
40 | ויעזרם יהוה
ויפלטם יפלטם
מרשעים ויושיעם
כי־חסו בו׃
|
|