| Chapter 9 |
1 | וביום עשרים
וארבעה לחדש הזה
נאספו בני־ישראל
בצום ובשקים ואדמה
עליהם׃
|
|
2 | ויבדלו זרע ישראל
מכל בני נכר
ויעמדו ויתודו
על־חטאתיהם ועונות
אבתיהם׃
|
|
3 | ויקומו על־עמדם
ויקראו בספר תורת
יהוה אלהיהם רבעית
היום ורבעית
מתודים ומשתחוים
ליהוה אלהיהם׃
|
|
4 | ויקם על־מעלה
הלוים ישוע ובני
קדמיאל שבניה בני
שרביה בני כנני
ויזעקו בקול גדול
אל־יהוה אלהיהם׃
|
|
5 | ויאמרו הלוים ישוע
וקדמיאל בני
חשבניה שרביה
הודיה שבניה פתחיה
קומו ברכו את־יהוה
אלהיכם מן־העולם
עד־העולם ויברכו
שם כבודך ומרומם
על־כל־ברכה ותהלה׃
|
|
6 | אתה־הוא יהוה לבדך
את עשית את־השמים
שמי השמים
וכל־צבאם הארץ
וכל־אשר עליה
הימים וכל־אשר בהם
ואתה מחיה את־כלם
וצבא השמים לך
משתחוים׃
|
|
7 | אתה־הוא יהוה
האלהים אשר בחרת
באברם והוצאתו
מאור כשדים ושמת
שמו אברהם׃
|
|
8 | ומצאת את־לבבו
נאמן לפניך וכרות
עמו הברית לתת
את־ארץ הכנעני
החתי האמרי והפרזי
והיבוסי והגרגשי
לתת לזרעו ותקם
את־דבריך כי צדיק
אתה׃
|
|
9 | ותרא את־עני
אבתינו במצרים
ואת־זעקתם שמעת
על־ים־סוף׃
|
|
10 | ותתן אתת ומפתים
בפרעה ובכל־עבדיו
ובכל־עם ארצו כי
ידעת כי הזידו
עליהם ותעש־לך שם
כהיום הזה׃
|
|
11 | והים בקעת לפניהם
ויעברו בתוך־הים
ביבשה ואת־רדפיהם
השלכת במצולת
כמו־אבן במים
עזים׃
|
|
12 | ובעמוד ענן הנחיתם
יומם ובעמוד אש
לילה להאיר להם
את־הדרך אשר
ילכו־בה׃
|
|
13 | ועל הר־סיני ירדת
ודבר עמהם משמים
ותתן להם משפטים
ישרים ותורות אמת
חקים ומצות טובים׃
|
|
14 | ואת־שבת קדשך
הודעת להם ומצוות
וחקים ותורה צוית
להם ביד משה עבדך׃
|
|
15 | ולחם משמים נתתה
להם לרעבם ומים
מסלע הוצאת להם
לצמאם ותאמר להם
לבוא לרשת את־הארץ
אשר־נשאת את־ידך
לתת להם׃
|
|
16 | והם ואבתינו הזידו
ויקשו את־ערפם ולא
שמעו אל־מצותיך׃
|
|
17 | וימאנו לשמע
ולא־זכרו נפלאתיך
אשר עשית עמהם
ויקשו את־ערפם
ויתנו־ראש לשוב
לעבדתם במרים ואתה
אלוה סליחות חנון
ורחום ארך־ אפים
ורב־וחסד ולא
עזבתם׃
|
|
18 | אף כי־עשו להם עגל
מסכה ויאמרו זה
אלהיך אשר העלך
ממצרים ויעשו
נאצות גדלות׃
|
|
19 | ואתה ברחמיך הרבים
לא עזבתם במדבר
את־עמוד הענן
לא־סר מעליהם
ביומם להנחתם
בהדרך ואת־עמוד
האש בלילה להאיר
להם ואת־הדרך אשר
ילכו־בה׃
|
|
20 | ורוחך הטובה נתת
להשכילם ומנך
לא־מנעת מפיהם
ומים נתתה להם
לצמאם׃
|
|
21 | וארבעים שנה
כלכלתם במדבר לא
חסרו שלמתיהם לא
בלו ורגליהם לא
בצקו׃
|
|
22 | ותתן להם ממלכות
ועממים ותחלקם
לפאה ויירשו
את־ארץ סיחון ואת־
ארץ מלך חשבון
ואת־ארץ עוג
מלך־הבשן׃
|
|
23 | ובניהם הרבית
כככבי השמים
ותביאם אל־הארץ
אשר־אמרת לאבתיהם
לבוא לרשת׃
|
|
24 | ויבאו הבנים
ויירשו את־הארץ
ותכנע לפניהם
את־ישבי הארץ
הכנענים ותתנם
בידם ואת־מלכיהם
ואת־עממי הארץ
לעשות בהם כרצונם׃
|
|
25 | וילכדו ערים בצרות
ואדמה שמנה ויירשו
בתים מלאים־כל־טוב
ברות חצובים כרמים
וזיתים ועץ מאכל
לרב ויאכלו וישבעו
וישמינו ויתעדנו
בטובך הגדול׃
|
|
26 | וימרו וימרדו בך
וישלכו את־תורתך
אחרי גום
ואת־נביאיך הרגו
אשר־ העידו בם
להשיבם אליך ויעשו
נאצות גדולת׃
|
|
27 | ותתנם ביד צריהם
ויצרו להם ובעת
צרתם יצעקו אליך
ואתה משמים תשמע
וכרחמיך הרבים תתן
להם מושיעים
ויושיעום מיד
צריהם׃
|
|
28 | וכנוח להם ישובו
לעשות רע לפניך
ותעזבם ביד איביהם
וירדו בהם וישובו
ויזעקוך ואתה
משמים תשמע ותצילם
כרחמיך רבות עתים׃
|
|
29 | ותעד בהם להשיבם
אל־תורתך והמה
הזידו ולא־שמעו
למצותיך ובמשפטיך
חטאו־בם אשר־יעשה
אדם וחיה בהם
ויתנו כתף סוררת
וערפם הקשו ולא
שמעו׃
|
|
30 | ותמשך עליהם שנים
רבות ותעד בם
ברוחך ביד־נביאיך
ולא האזינו ותתנם
ביד עמי הארצת׃
|
|
31 | וברחמיך הרבים
לא־עשיתם כלה ולא
עזבתם כי אל־חנון
ורחום אתה׃
|
|
32 | ועתה אלהינו האל
הגדול הגבור
והנורא שומר הברית
והחסד אל־ימעט
לפניך את כל־התלאה
אשר־מצאתנו
למלכינו לשרינו
ולכהנינו ולנביאנו
ולאבתינו ולכל־עמך
מימי מלכי אשור עד
היום הזה׃
|
|
33 | ואתה צדיק על
כל־הבא עלינו
כי־אמת עשית
ואנחנו הרשענו׃
|
|
34 | ואת־מלכינו שרינו
כהנינו ואבתינו לא
עשו תורתך ולא
הקשיבו אל־ מצותיך
ולעדותיך אשר
העידת בהם׃
|
|
35 | והם במלכותם
ובטובך הרב
אשר־נתת להם ובארץ
הרחבה והשמנה אשר־
נתת לפניהם לא
עבדוך ולא־שבו
ממעלליהם הרעים׃
|
|
36 | הנה אנחנו היום
עבדים והארץ
אשר־נתתה לאבתינו
לאכל את־פריה ואת־
טובה הנה אנחנו
עבדים עליה׃
|
|
37 | ותבואתה מרבה
למלכים אשר־נתתה
עלינו בחטאותינו
ועל גויתינו משלים
ובבהמתנו כרצונם
ובצרה גדולה
אנחנו׃
|
|