| Chapter 15 |
1 | |
2 | וזה דבר השמטה
שמוט כל־בעל משה
ידו אשר ישה ברעהו
לא־יגש את־ רעהו
ואת־אחיו כי־קרא
שמטה ליהוה׃
|
|
3 | את־הנכרי תגש ואשר
יהיה לך את־אחיך
תשמט ידך׃
|
|
4 | אפס כי לא יהיה־בך
אביון כי־ברך
יברכך יהוה בארץ
אשר יהוה אלהיך
נתן־לך נחלה
לרשתה׃
|
|
5 | רק אם־שמוע תשמע
בקול יהוה אלהיך
לשמר לעשות
את־כל־המצוה הזאת
אשר אנכי מצוך
היום׃
|
|
6 | כי־יהוה אלהיך
ברכך כאשר דבר־לך
והעבטת גוים רבים
ואתה לא תעבט
ומשלת בגוים רבים
ובך לא ימשלו׃
|
|
7 | כי־יהיה בך אביון
מאחד אחיך באחד
שעריך בארצך
אשר־יהוה אלהיך
נתן לך לא תאמץ
את־לבבך ולא תקפץ
את־ידך מאחיך
האביון׃
|
|
8 | כי־פתח תפתח
את־ידך לו והעבט
תעביטנו די מחסרו
אשר יחסר לו׃
|
|
9 | השמר לך פן־יהיה
דבר עם־לבבך בליעל
לאמר קרבה
שנת־השבע שנת
השמטה ורעה עינך
באחיך האביון ולא
תתן לו וקרא עליך
אל־יהוה והיה בך
חטא׃
|
|
10 | נתון תתן לו
ולא־ירע לבבך בתתך
לו כי בגלל הדבר
הזה יברכך יהוה
אלהיך בכל־מעשך
ובכל משלח ידך׃
|
|
11 | כי לא־יחדל אביון
מקרב הארץ על־כן
אנכי מצוך לאמר
פתח תפתח את־ ידך
לאחיך לעניך
ולאבינך בארצך׃
|
|
12 | כי־ימכר לך אחיך
העברי או העבריה
ועבדך שש שנים
ובשנה השביעת
תשלחנו חפשי מעמך׃
|
|
13 | וכי־תשלחנו חפשי
מעמך לא תשלחנו
ריקם׃
|
|
14 | העניק תעניק לו
מצאנך ומגרנך
ומיקבך אשר ברכך
יהוה אלהיך תתן־
לו׃
|
|
15 | וזכרת כי עבד היית
בארץ מצרים ויפדך
יהוה אלהיך על־כן
אנכי מצוך את־הדבר
הזה היום׃
|
|
16 | והיה כי־יאמר אליך
לא אצא מעמך כי
אהבך ואת־ביתך
כי־טוב לו עמך׃
|
|
17 | ולקחת את־המרצע
ונתתה באזנו ובדלת
והיה לך עבד עולם
ואף לאמתך
תעשה־כן׃
|
|
18 | לא־יקשה בעינך
בשלחך אתו חפשי
מעמך כי משנה שכר
שכיר עבדך שש שנים
וברכך יהוה אלהיך
בכל אשר תעשה׃
|
|
19 | כל־הבכור אשר יולד
בבקרך ובצאנך הזכר
תקדיש ליהוה אלהיך
לא תעבד בבכר שורך
ולא תגז בכור
צאנך׃
|
|
20 | לפני יהוה אלהיך
תאכלנו שנה בשנה
במקום אשר־יבחר
יהוה אתה וביתך׃
|
|
21 | וכי־יהיה בו מום
פסח או עור כל מום
רע לא תזבחנו
ליהוה אלהיך׃
|
|
22 | בשעריך תאכלנו
הטמא והטהור יחדו
כצבי וכאיל׃
|
|
23 | רק את־דמו לא תאכל
על־הארץ תשפכנו
כמים׃
|
|