| Chapter 11 |
1 | ויהי העם כמתאננים
רע באזני יהוה
וישמע יהוה ויחר
אפו ותבער־בם אש
יהוה ותאכל בקצה
המחנה׃
|
|
2 | ויצעק העם אל־משה
ויתפלל משה
אל־יהוה ותשקע
האש׃
|
|
3 | ויקרא שם־המקום
ההוא תבערה
כי־בערה בם אש
יהוה׃
|
|
4 | והאספסף אשר בקרבו
התאוו תאוה וישבו
ויבכו גם בני
ישראל ויאמרו מי
יאכלנו בשר׃
|
|
5 | זכרנו את־הדגה
אשר־נאכל במצרים
חנם את הקשאים ואת
האבטחים ואת־
החציר ואת־הבצלים
ואת־השומים׃
|
|
6 | ועתה נפשנו יבשה
אין כל בלתי
אל־המן עינינו׃
|
|
7 | והמן כזרע־גד הוא
ועינו כעין הבדלח׃
|
|
8 | שטו העם ולקטו
וטחנו ברחים או
דכו במדכה ובשלו
בפרור ועשו אתו
עגות והיה טעמו
כטעם לשד השמן׃
|
|
9 | וברדת הטל
על־המחנה לילה ירד
המן עליו׃
|
|
10 | וישמע משה את־העם
בכה למשפחתיו איש
לפתח אהלו ויחר־אף
יהוה מאד ובעיני
משה רע׃
|
|
11 | ויאמר משה אל־יהוה
למה הרעת לעבדך
ולמה לא־מצתי חן
בעיניך לשום
את־משא כל־העם הזה
עלי׃
|
|
12 | האנכי הריתי את
כל־העם הזה
אם־אנכי ילדתיהו
כי־תאמר אלי שאהו
בחיקך כאשר ישא
האמן את־הינק על
האדמה אשר נשבעת
לאבתיו׃
|
|
13 | מאין לי בשר לתת
לכל־העם הזה
כי־יבכו עלי לאמר
תנה־לנו בשר
ונאכלה׃
|
|
14 | לא־אוכל אנכי לבדי
לשאת את־כל־העם
הזה כי כבד ממני׃
|
|
15 | ואם־ככה את־עשה לי
הרגני נא הרג
אם־מצאתי חן
בעיניך ואל־אראה
ברעתי׃
|
|
16 | ויאמר יהוה אל־משה
אספה־לי שבעים איש
מזקני ישראל אשר
ידעת כי־ הם זקני
העם ושטריו ולקחת
אתם אל־אהל מועד
והתיצבו שם עמך׃
|
|
17 | וירדתי ודברתי עמך
שם ואצלתי מן־הרוח
אשר עליך ושמתי
עליהם ונשאו אתך
במשא העם ולא־תשא
אתה לבדך׃
|
|
18 | ואל־העם תאמר
התקדשו למחר
ואכלתם בשר כי
בכיתם באזני יהוה
לאמר מי יאכלנו
בשר כי־טוב לנו
במצרים ונתן יהוה
לכם בשר ואכלתם׃
|
|
19 | לא יום אחד תאכלון
ולא יומים ולא
חמשה ימים ולא
עשרה ימים ולא
עשרים יום׃
|
|
20 | עד חדש ימים עד
אשר־יצא מאפכם
והיה לכם לזרא יען
כי־מאסתם את־ יהוה
אשר בקרבכם ותבכו
לפניו לאמר למה זה
יצאנו ממצרים׃
|
|
21 | ויאמר משה שש־מאות
אלף רגלי העם אשר
אנכי בקרבו ואתה
אמרת בשר אתן להם
ואכלו חדש ימים׃
|
|
22 | הצאן ובקר ישחט
להם ומצא להם אם
את־כל־דגי הים
יאסף להם ומצא
להם׃
|
|
23 | ויאמר יהוה אל־משה
היד יהוה תקצר עתה
תראה היקרך דברי
אם־לא׃
|
|
24 | ויצא משה וידבר
אל־העם את דברי
יהוה ויאסף שבעים
איש מזקני העם
ויעמד אתם סביבת
האהל׃
|
|
25 | וירד יהוה בענן
וידבר אליו ויאצל
מן־הרוח אשר עליו
ויתן על־ שבעים
איש הזקנים ויהי
כנוח עליהם הרוח
ויתנבאו ולא יספו׃
|
|
26 | וישארו שני־אנשים
במחנה שם האחד
אלדד ושם השני
מידד ותנח עלהם
הרוח והמה בכתבים
ולא יצאו האהלה
ויתנבאו במחנה׃
|
|
27 | וירץ הנער ויגד
למשה ויאמר אלדד
ומידד מתנבאים
במחנה׃
|
|
28 | ויען יהושע בן־נון
משרת משה מבחריו
ויאמר אדני משה
כלאם׃
|
|
29 | ויאמר לו משה
המקנא אתה לי ומי
יתן כל־עם יהוה
נביאים כי־יתן
יהוה את־רוחו
עליהם׃
|
|
30 | ויאסף משה
אל־המחנה הוא
וזקני ישראל׃
|
|
31 | ורוח נסע מאת יהוה
ויגז שלוים מן־הים
ויטש על־המחנה
כדרך יום כה וכדרך
יום כה סביבות
המחנה וכאמתים
על־פני הארץ׃
|
|
32 | ויקם העם כל־היום
ההוא וכל־הלילה
וכל יום המחרת
ויאספו את־השלו
הממעיט אסף עשרה
חמרים וישטחו להם
שטוח סביבות
המחנה׃
|
|
33 | הבשר עודנו בין
שניהם טרם יכרת
ואף יהוה חרה בעם
ויך יהוה בעם מכה
רבה מאד׃
|
|
34 | ויקרא את־שם־המקום
ההוא קברות התאוה
כי־שם קברו את־העם
המתאוים׃
|
|
35 | מקברות התאוה נסעו
העם חצרות ויהיו
בחצרות׃
|
|