| Chapter 30 |
1 | הוי בנים סוררים
נאם־יהוה לעשות
עצה ולא מני ולנסך
מסכה ולא רוחי
למען ספות חטאת
על־חטאת׃
|
|
2 | ההלכים לרדת מצרים
ופי לא שאלו לעוז
במעוז פרעה ולחסות
בצל מצרים׃
|
|
3 | והיה לכם מעוז
פרעה לבשת והחסות
בצל־מצרים לכלמה׃
|
|
4 | כי־היו בצען שריו
ומלאכיו חנס
יגיעו׃
|
|
5 | כל הבאיש על־עם
לא־יועילו למו לא
לעזר ולא להועיל
כי לבשת וגם־
לחרפה׃
|
|
6 | משא בהמות נגב
בארץ צרה וצוקה
לביא וליש מהם
אפעה ושרף מעופף
ישאו על־כתף עירים
חילהם ועל־דבשת
גמלים אוצרתם
על־עם לא יועילו׃
|
|
7 | ומצרים הבל וריק
יעזרו לכן קראתי
לזאת רהב הם שבת׃
|
|
8 | עתה בוא כתבה
על־לוח אתם
ועל־ספר חקה ותהי
ליום אחרון לעד
עד־ עולם׃
|
|
9 | כי עם מרי הוא
בנים כחשים בנים
לא־אבו שמוע תורת
יהוה׃
|
|
10 | אשר אמרו לראים לא
תראו ולחזים לא
תחזו־לנו נכחות
דברו־לנו חלקות
חזו מהתלות׃
|
|
11 | סורו מני־דרך הטו
מני־ארח השביתו
מפנינו את־קדוש
ישראל׃
|
|
12 | לכן כה אמר קדוש
ישראל יען מאסכם
בדבר הזה ותבטחו
בעשק ונלוז ותשענו
עליו׃
|
|
13 | לכן יהיה לכם העון
הזה כפרץ נפל נבעה
בחומה נשגבה
אשר־פתאם לפתע
יבוא שברה׃
|
|
14 | ושברה כשבר נבל
יוצרים כתות לא
יחמל ולא־ימצא
במכתתו חרש לחתות
אש מיקוד ולחשף
מים מגבא׃
|
|
15 | כי כה־אמר אדני
יהוה קדוש ישראל
בשובה ונחת תושעון
בהשקט ובבטחה תהיה
גבורתכם ולא
אביתם׃
|
|
16 | ותאמרו לא־כי
על־סוס ננוס על־כן
תנוסון ועל־קל
נרכב על־כן יקלו
רדפיכם׃
|
|
17 | אלף אחד מפני גערת
אחד מפני גערת
חמשה תנסו עד
אם־נותרתם כתרן
על־ראש ההר וכנס
על־הגבעה׃
|
|
18 | ולכן יחכה יהוה
לחננכם ולכן ירום
לרחמכם כי־אלהי
משפט יהוה אשרי
כל־חוכי לו׃
|
|
19 | כי־עם בציון ישב
בירושלם בכו
לא־תבכה חנון יחנך
לקול זעקך כשמעתו
ענך׃
|
|
20 | ונתן לכם אדני לחם
צר ומים לחץ
ולא־יכנף עוד
מוריך והיו עיניך
ראות את־מוריך׃
|
|
21 | ואזניך תשמענה דבר
מאחריך לאמר זה
הדרך לכו בו כי
תאמינו וכי
תשמאילו׃
|
|
22 | וטמאתם את־צפוי
פסילי כספך
ואת־אפדת מסכת
זהבך תזרם כמו דוה
צא תאמר לו׃
|
|
23 | ונתן מטר זרעך
אשר־תזרע את־האדמה
ולחם תבואת האדמה
והיה דשן ושמן
ירעה מקניך ביום
ההוא כר נרחב׃
|
|
24 | והאלפים והעירים
עבדי האדמה בליל
חמיץ יאכלו
אשר־זרה ברחת
ובמזרה׃
|
|
25 | והיה על־כל־הר גבה
ועל כל־גבעה נשאה
פלגים יבלי־מים
ביום הרג רב בנפל
מגדלים׃
|
|
26 | והיה אור־הלבנה
כאור החמה ואור
החמה יהיה שבעתים
כאור שבעת הימים
ביום חבש יהוה
את־שבר עמו ומחץ
מכתו ירפא׃
|
|
27 | הנה שם־יהוה בא
ממרחק בער אפו
וכבד משאה שפתיו
מלאו זעם ולשונו
כאש אכלת׃
|
|
28 | ורוחו כנחל שוטף
עד־צואר יחצה
להנפה גוים בנפת
שוא ורסן מתעה על
לחיי עמים׃
|
|
29 | השיר יהיה לכם
כליל התקדש־חג
ושמחת לבב כהולך
בחליל לבוא בהר־
יהוה אל־צור
ישראל׃
|
|
30 | והשמיע יהוה
את־הוד קולו ונחת
זרועו יראה בזעף
אף ולהב אש אוכלה
נפץ וזרם ואבן
ברד׃
|
|
31 | כי־מקול יהוה יחת
אשור בשבט יכה׃
|
|
32 | והיה כל מעבר מטה
מוסדה אשר יניח
יהוה עליו בתפים
ובכנרות ובמלחמות
תנופה נלחם־בה׃
|
|
33 | כי־ערוך מאתמול
תפתה גם־הוא למלך
הוכן העמיק הרחב
מדרתה אש ועצים
הרבה נשמת יהוה
כנחל גפרית בערה
בה׃
|
|