| Chapter 6 |
1 | בשנת־מות המלך
עזיהו ואראה
את־אדני ישב
על־כסא רם ונשא
ושוליו מלאים
את־ההיכל׃
|
|
2 | שרפים עמדים ממעל
לו שש כנפים שש
כנפים לאחד בשתים
יכסה פניו ובשתים
יכסה רגליו ובשתים
יעופף׃
|
|
3 | וקרא זה אל־זה
ואמר קדוש קדוש
קדוש יהוה צבאות
מלא כל־הארץ
כבודו׃
|
|
4 | וינעו אמות הספים
מקול הקורא והבית
ימלא עשן׃
|
|
5 | ואמר אוי־לי
כי־נדמיתי כי איש
טמא־שפתים אנכי
ובתוך עם־טמא
שפתים אנכי יושב
כי את־המלך יהוה
צבאות ראו עיני׃
|
|
6 | ויעף אלי אחד
מן־השרפים ובידו
רצפה במלקחים לקח
מעל המזבח׃
|
|
7 | ויגע על־פי ויאמר
הנה נגע זה
על־שפתיך וסר עונך
וחטאתך תכפר׃
|
|
8 | ואשמע את־קול אדני
אמר את־מי אשלח
ומי ילך־לנו ואמר
הנני שלחני׃
|
|
9 | ויאמר לך ואמרת
לעם הזה שמעו שמוע
ואל־תבינו וראו
ראו ואל־תדעו׃
|
|
10 | השמן לב־העם הזה
ואזניו הכבד
ועיניו השע
פן־יראה בעיניו
ובאזניו ישמע
ולבבו יבין ושב
ורפא לו׃
|
|
11 | ואמר עד־מתי אדני
ויאמר עד אשר
אם־שאו ערים מאין
יושב ובתים מאין
אדם והאדמה תשאה
שממה׃
|
|
12 | ורחק יהוה את־האדם
ורבה העזובה בקרב
הארץ׃
|
|
13 | ועוד בה עשריה
ושבה והיתה לבער
כאלה וכאלון אשר
בשלכת מצבת בם זרע
קדש מצבתה׃
|
|