| Chapter 147 |
1 | הללו יה כי־טוב
זמרה אלהינו
כי־נעים נאוה
תהלה׃
|
|
2 | בונה ירושלם יהוה
נדחי ישראל יכנס׃
|
|
3 | הרפא לשבורי לב
ומחבש לעצבותם׃
|
|
4 | מונה מספר לכוכבים
לכלם שמות יקרא׃
|
|
5 | גדול אדונינו
ורב־כח לתבונתו
אין מספר׃
|
|
6 | מעודד ענוים יהוה
משפיל רשעים
עדי־ארץ׃
|
|
7 | ענו ליהוה בתודה
זמרו לאלהינו
בכנור׃
|
|
8 | המכסה שמים בעבים
המכין לארץ מטר
המצמיח הרים חציר׃
|
|
9 | נותן לבהמה לחמה
לבני ערב אשר
יקראו׃
|
|
10 | לא בגבורת הסוס
יחפץ לא־בשוקי
האיש ירצה׃
|
|
11 | רוצה יהוה
את־יראיו
את־המיחלים לחסדו׃
|
|
12 | שבחי ירושלם
את־יהוה הללי
אלהיך ציון׃
|
|
13 | כי־חזק בריחי
שעריך ברך בניך
בקרבך׃
|
|
14 | השם־גבולך שלום
חלב חטים ישביעך׃
|
|
15 | השלח אמרתו ארץ
עד־מהרה ירוץ
דברו׃
|
|
16 | הנתן שלג כצמר
כפור כאפר יפזר׃
|
|
17 | משליך קרחו כפתים
לפני קרתו מי
יעמד׃
|
|
18 | ישלח דברו וימסם
ישב רוחו
יזלו־מים׃
|
|
19 | מגיד דברו ליעקב
חקיו ומשפטיו
לישראל׃
|
|
20 | לא עשה כן לכל־גוי
ומשפטים בל־ידעום
הללו־יה׃
|
|