| Chapter 107 |
1 | הדו ליהוה כי־טוב
כי לעולם חסדו׃
|
|
2 | יאמרו גאולי יהוה
אשר גאלם מיד־צר׃
|
|
3 | ומארצות קבצם
ממזרח וממערב
מצפון ומים׃
|
|
4 | תעו במדבר בישימון
דרך עיר מושב לא
מצאו׃
|
|
5 | רעבים גם־צמאים
נפשם בהם תתעטף׃
|
|
6 | ויצעקו אל־יהוה
בצר להם
ממצוקותיהם יצילם׃
|
|
7 | וידריכם בדרך ישרה
ללכת אל־עיר מושב׃
|
|
8 | יודו ליהוה חסדו
ונפלאותיו לבני
אדם׃
|
|
9 | כי־השביע נפש שקקה
ונפש רעבה
מלא־טוב׃
|
|
10 | ישבי חשך וצלמות
אסירי עני וברזל׃
|
|
11 | כי־המרו אמרי־אל
ועצת עליון נאצו׃
|
|
12 | ויכנע בעמל לבם
כשלו ואין עזר׃
|
|
13 | ויזעקו אל־יהוה
בצר להם ממצקותיהם
יושיעם׃
|
|
14 | יוציאם מחשך
וצלמות ומוסרותיהם
ינתק׃
|
|
15 | יודו ליהוה חסדו
ונפלאותיו לבני
אדם׃
|
|
16 | כי־שבר דלתות נחשת
ובריחי ברזל גדע׃
|
|
17 | אולים מדרך פשעם
ומעונתיהם יתענו׃
|
|
18 | כל־אכל תתעב נפשם
ויגיעו עד־שערי
מות׃
|
|
19 | ויזעקו אל־יהוה
בצר להם ממצקותיהם
יושיעם׃
|
|
20 | ישלח דברו וירפאם
וימלט משחיתותם׃
|
|
21 | יודו ליהוה חסדו
ונפלאותיו לבני
אדם׃
|
|
22 | ויזבחו זבחי תודה
ויספרו מעשיו
ברנה׃
|
|
23 | יורדי הים באניות
עשי מלאכה במים
רבים׃
|
|
24 | המה ראו מעשי יהוה
ונפלאותיו במצולה׃
|
|
25 | ויאמר ויעמד רוח
סערה ותרומם גליו׃
|
|
26 | יעלו שמים ירדו
תהומות נפשם ברעה
תתמוגג׃
|
|
27 | יחוגו וינועו
כשכור וכל־חכמתם
תתבלע׃
|
|
28 | ויצעקו אל־יהוה
בצר להם
וממצוקתיהם
יוציאם׃
|
|
29 | יקם סערה לדממה
ויחשו גליהם׃
|
|
30 | וישמחו כי־ישתקו
וינחם אל־מחוז
חפצם׃
|
|
31 | יודו ליהוה חסדו
ונפלאותיו לבני
אדם׃
|
|
32 | וירממוהו בקהל־עם
ובמושב זקנים
יהללוהו׃
|
|
33 | ישם נהרות למדבר
ומצאי מים לצמאון׃
|
|
34 | ארץ פרי למלחה
מרעת ישבי בה׃
|
|
35 | ישם מדבר לאגם־מים
וארץ ציה למצאי
מים׃
|
|
36 | ויושב שם רעבים
ויכוננו עיר מושב׃
|
|
37 | ויזרעו שדות ויטעו
כרמים ויעשו פרי
תבואה׃
|
|
38 | ויברכם וירבו מאד
ובהמתם לא ימעיט׃
|
|
39 | וימעטו וישחו מעצר
רעה ויגון׃
|
|
40 | שפך בוז על־נדיבים
ויתעם בתהו
לא־דרך׃
|
|
41 | וישגב אביון מעוני
וישם כצאן משפחות׃
|
|
42 | יראו ישרים וישמחו
וכל־עולה קפצה
פיה׃
|
|
43 | מי־חכם וישמר־אלה
ויתבוננו חסדי
יהוה׃
|
|