| Chapter 38 |
1 | ויען־יהוה את־איוב
מנהסערה ויאמר׃
|
|
2 | מי זה מחשיך עצה
במלין בלי־דעת׃
|
|
3 | אזר־נא כגבר חלציך
ואשאלך והודיעני׃
|
|
4 | איפה היית
ביסדי־ארץ הגד
אם־ידעת בינה׃
|
|
5 | מי־שם ממדיה כי
תדע או מי־נטה
עליה קו׃
|
|
6 | על־מה אדניה הטבעו
או מי־ירה אבן
פנתה׃
|
|
7 | ברן־יחד כוכבי בקר
ויריעו כל־בני
אלהים׃
|
|
8 | ויסך בדלתים ים
בגיחו מרחם יצא׃
|
|
9 | בשומי ענן לבשו
וערפל חתלתו׃
|
|
10 | ואשבר עליו חקי
ואשים בריח
ודלתים׃
|
|
11 | ואמר עד־פה תבוא
ולא תסיף ופא־ישית
בגאון גליך׃
|
|
12 | המימיך צוית בקר
ידעתה שחר מקמו׃
|
|
13 | לאחז בכנפות הארץ
וינערו רשעים
ממנה׃
|
|
14 | תתהפך כחמר חותם
ויתיצבו כמו לבוש׃
|
|
15 | וימנע מרשעים אורם
וזרוע רמה תשבר׃
|
|
16 | הבאת עד־נבכי־ים
ובחקר תהום
התהלכת׃
|
|
17 | הנגלו לך שערי־מות
ושערי צלמות תראה׃
|
|
18 | התבננת
עד־רחבי־ארץ הגד
אם־ידעת כלה׃
|
|
19 | אי־זה הדרך
ישכן־אור וחשך
אי־זה מקמו׃
|
|
20 | כי תקחנו אל־גבולו
וכי־תבין נתיבות
ביתו׃
|
|
21 | ידעת כי־אז תולד
ומספר ימיך רבים׃
|
|
22 | הבאת אל־אצרות שלג
ואצרות ברד תראה׃
|
|
23 | אשר־חשכתי לעת־צר
ליום קרב ומלחמה׃
|
|
24 | אי־זה הדרך יחלק
אור יפץ קדים
עלי־ארץ׃
|
|
25 | מי־פלג לשטף תעלה
ודרך לחזיז קלות׃
|
|
26 | להמטיר על־ארץ
לא־איש מדבר
לא־אדם בו׃
|
|
27 | להשביע שאה ומשאה
ולהצמיח מצא דשא׃
|
|
28 | היש־למטר אב או
מי־הוליד אגלי־טל׃
|
|
29 | מבטן מי יצא הקרח
וכפר שמים מי
ילדו׃
|
|
30 | כאבן מים יתחבאו
ופני תהום יתלכדו׃
|
|
31 | התקשר מעדנות כימה
או־משכות כסיל
תפתח׃
|
|
32 | התציא מזרות בעתו
ועיש על־בניה
תנחם׃
|
|
33 | הידעת חקות שמים
אם־תשים משטרו
בארץ׃
|
|
34 | התרים לעב קולך
ושפעת־מים תכסך׃
|
|
35 | התשלח ברקים וילכו
ויאמרו לך הננו׃
|
|
36 | מי־שת בטחות חכמה
או מי־נתן לשכוי
בינה׃
|
|
37 | מי־יספר שחקים
בחכמה ונבלי שמים
מי ישכיב׃
|
|
38 | בצקת עפר למוצק
ורגבים ידבקו׃
|
|
39 | התצוד ללביא טרף
וחית כפירים תמלא׃
|
|
40 | כי־ישחו במעונות
ישבו בסכה
למו־ארב׃
|
|
41 | מי יכין לערב צידו
כי־ילדו אל־אל
ישועו יתעו
לבלי־אכל׃
|
|