| Chapter 21 |
1 | כי־ימצא חלל באדמה
אשר יהוה אלהיך
נתן לך לרשתה נפל
בשדה לא נודע מי
הכהו׃
|
|
2 | ויצאו זקניך
ושפטיך ומדדו
אל־הערים אשר
סביבת החלל׃
|
|
3 | והיה העיר הקרבה
אל־החלל ולקחו
זקני העיר ההוא
עגלת בקר אשר לא־
עבד בה אשר
לא־משכה בעל׃
|
|
4 | והורדו זקני העיר
ההוא את־העגלה
אל־נחל איתן אשר
לא־יעבד בו ולא
יזרע וערפו־שם
את־העגלה בנחל׃
|
|
5 | ונגשו הכהנים בני
לוי כי בם בחר
יהוה אלהיך לשרתו
ולברך בשם יהוה
ועל־פיהם יהיה
כל־ריב וכל־נגע׃
|
|
6 | וכל זקני העיר
ההוא הקרבים
אל־החלל ירחצו
את־ידיהם על־העגלה
הערופה בנחל׃
|
|
7 | וענו ואמרו ידינו
לא שפכה את־הדם
הזה ועינינו לא
ראו׃
|
|
8 | כפר לעמך ישראל
אשר־פדית יהוה
ואל־תתן דם נקי
בקרב עמך ישראל
ונכפר להם הדם׃
|
|
9 | ואתה תבער הדם
הנקי מקרבך
כי־תעשה הישר
בעיני יהוה׃
|
|
10 | כי־תצא למלחמה
על־איביך ונתנו
יהוה אלהיך בידך
ושבית שביו׃
|
|
11 | וראית בשביה אשת
יפת־תאר וחשקת בה
ולקחת לך לאשה׃
|
|
12 | והבאתה אל־תוך
ביתך וגלחה
את־ראשה ועשתה
את־צפרניה׃
|
|
13 | והסירה את־שמלת
שביה מעליה וישבה
בביתך ובכתה
את־אביה ואת־אמה
ירח ימים ואחר כן
תבוא אליה ובעלתה
והיתה לך לאשה׃
|
|
14 | והיה אם־לא חפצת
בה ושלחתה לנפשה
ומכר לא־תמכרנה
בכסף לא־תתעמר בה
תחת אשר עניתה׃
|
|
15 | כי־תהיין לאיש שתי
נשים האחת אהובה
והאחת שנואה
וילדו־לו בנים
האהובה והשנואה
והיה הבן הבכר
לשניאה׃
|
|
16 | והיה ביום הנחילו
את־בניו את
אשר־יהיה לו לא
יוכל לבכר את־בן־
האהובה על־פני
בן־השנואה הבכר׃
|
|
17 | כי את־הבכר
בן־השנואה יכיר
לתת לו פי שנים
בכל אשר־ימצא לו
כי־ הוא ראשית אנו
לו משפט הבכרה׃
|
|
18 | כי־יהיה לאיש בן
סורר ומורה איננו
שמע בקול אביו
ובקול אמו ויסרו
אתו ולא ישמע
אליהם׃
|
|
19 | ותפשו בו אביו
ואמו והוציאו אתו
אל־זקני עירו
ואל־שער מקמו׃
|
|
20 | ואמרו אל־זקני
עירו בננו זה סורר
ומרה איננו שמע
בקלנו זולל וסבא׃
|
|
21 | ורגמהו כל־אנשי
עירו באבנים ומת
ובערת הרע מקרבך
וכל־ישראל ישמעו
ויראו׃
|
|
22 | וכי־יהיה באיש חטא
משפט־מות והומת
ותלית אתו על־עץ׃
|
|
23 | לא־תלין נבלתו
על־העץ כי־קבור
תקברנו ביום ההוא
כי־קללת אלהים
תלוי ולא תטמא
את־אדמתך אשר יהוה
אלהיך נתן לך
נחלה׃
|
|