| Chapter 35 |
1 | וידבר יהוה אל־משה
בערבת מואב
על־ירדן ירחו
לאמר׃
|
|
2 | צו את־בני ישראל
ונתנו ללוים מנחלת
אחזתם ערים לשבת
ומגרש לערים
סביבתיהם תתנו
ללוים׃
|
|
3 | והיו הערים להם
לשבת ומגרשיהם
יהיו לבהמתם
ולרכשם ולכל חיתם׃
|
|
4 | ומגרשי הערים אשר
תתנו ללוים מקיר
העיר וחוצה אלף
אמה סביב׃
|
|
5 | ומדתם מחוץ לעיר
את־פאת־קדמה אלפים
באמה ואת־פאת־נגב
אלפים באמה
ואת־פאת־ים אלפים
באמה ואת פאת צפון
אלפים באמה והעיר
בתוך זה יהיה להם
מגרשי הערים׃
|
|
6 | ואת הערים אשר
תתנו ללוים את
שש־ערי המקלט אשר
תתנו לנס שמה הרצח
ועליהם תתנו
ארבעים ושתים עיר׃
|
|
7 | כל־הערים אשר תתנו
ללוים ארבעים
ושמנה עיר אתהן
ואת־מגרשיהן׃
|
|
8 | והערים אשר תתנו
מאחזת בני־ישראל
מאת הרב תרבו ומאת
המעט תמעיטו איש
כפי נחלתו אשר
ינחלו יתן מעריו
ללוים׃
|
|
9 | |
10 | דבר אל־בני ישראל
ואמרת אלהם כי אתם
עברים את־הירדן
ארצה כנען׃
|
|
11 | והקריתם לכם ערים
ערי מקלט תהיינה
לכם ונס שמה רצח
מכה־נפש בשגגה׃
|
|
12 | והיו לכם הערים
למקלט מגאל ולא
ימות הרצח עד־עמדו
לפני העדה למשפט׃
|
|
13 | והערים אשר תתנו
שש־ערי מקלט
תהיינה לכם׃
|
|
14 | את שלש הערים תתנו
מעבר לירדן ואת
שלש הערים תתנו
בארץ כנען ערי
מקלט תהיינה׃
|
|
15 | לבני ישראל ולגר
ולתושב בתוכם
תהיינה שש־הערים
האלה למקלט לנוס
שמה כל־מכה־נפש
בשגגה׃
|
|
16 | ואם־בכלי ברזל
הכהו וימת רצח הוא
מות יומת הרצח׃
|
|
17 | ואם באבן יד
אשר־ימות בה הכהו
וימת רצח הוא מות
יומת הרצח׃
|
|
18 | או בכלי עץ־יד
אשר־ימות בו הכהו
וימת רצח הוא מות
יומת הרצח׃
|
|
19 | גאל הדם הוא ימית
את־הרצח בפגעו־בו
הוא ימתנו׃
|
|
20 | ואם־בשנאה יהדפנו
או־השליך עליו
בצדיה וימת׃
|
|
21 | או באיבה הכהו
בידו וימת
מות־יומת המכה רצח
הוא גאל הדם ימית
את־הרצח בפגעו־בו׃
|
|
22 | ואם־בפתע בלא־איבה
הדפו או־השליך
עליו כל־כלי בלא
צדיה׃
|
|
23 | או בכל־אבן
אשר־ימות בה בלא
ראות ויפל עליו
וימת והוא לא־אויב
לו ולא מבקש רעתו׃
|
|
24 | ושפטו העדה בין
המכה ובין גאל הדם
על המשפטים האלה׃
|
|
25 | והצילו העדה
את־הרצח מיד גאל
הדם והשיבו אתו
העדה אל־עיר מקלטו
אשר־נס שמה וישב
בה עד־מות הכהן
הגדל אשר־משח אתו
בשמן הקדש׃
|
|
26 | ואם־יצא יצא הרצח
את־גבול עיר מקלטו
אשר ינוס שמה׃
|
|
27 | ומצא אתו גאל הדם
מחוץ לגבול עיר
מקלטו ורצח גאל
הדם את־הרצח אין
לו דם׃
|
|
28 | כי בעיר מקלטו ישב
עד־מות הכהן הגדל
ואחרי מות הכהן
הגדל ישוב הרצח
אל־ארץ אחזתו׃
|
|
29 | והיו אלה לכם לחקת
משפט לדרתיכם בכל
מושבתיכם׃
|
|
30 | כל־מכה־נפש לפי
עדים ירצח את־הרצח
ועד אחד לא־יענה
בנפש למות׃
|
|
31 | ולא־תקחו כפר לנפש
רצח אשר־הוא רשע
למות כי־מות יומת׃
|
|
32 | ולא־תקחו כפר לנוס
אל־עיר מקלטו לשוב
לשבת בארץ עד־מות
הכהן׃
|
|
33 | ולא־תחניפו
את־הארץ אשר אתם
בה כי הדם הוא
יחניף את־הארץ
ולארץ לא־יכפר לדם
אשר שפך־בה כי־אם
בדם שפכו׃
|
|
34 | ולא תטמא את־הארץ
אשר אתם ישבים בה
אשר אני שכן בתוכה
כי אני יהוה שכן
בתוך בני ישראל׃
|
|